להיוולד מחדש

| ,

סיפורם המדהים של ארבעה גברים אשר בעבר נמשכו מינית רק לגברים, והיום הם לא. הם מספרים על כך בכנות ובפתיחות. השמות והפרטים שונו, אבל הסיפורים אמתיים בהחלט.

מאת: נדב חיים

לפגישה הזאת באתי עם ציפיות שונות, הייתי בטוח שאפגוש חבורת גברים פצועים ומיוסרים. להפתעתי, פגשתי קבוצה של אנשים רגילים, מלאי חיים ושמחה. ניצוץ נראה בעיניהם בזמן שתארו את התהליך שעברו, לא יכולתי שלא להתרגש.

הייתי כמו בת

רוני מורה מבאר שבע, בן 28, נשוי עם שני ילדים מספר כי הכל התחיל עוד בתקופת גן הילדים:

"בהתחלה הרגשתי סלידה מחברת הבנים, העדפתי לשחק עם הבנות. המשיכה המינית התחילה אצלי בכיתה ה'. חשתי משיכה, סקרנות וגרוי כלפי בני כיתתי. יחסי כלפי רוב הבנות נע בין רתיעה לסלידה. בחטיבה ובתיכון זה התפתח למשיכה מאוד חזקה, רצון חזק מאוד לקשר גופני, רגשי -כל קשר שהוא. רציתי שיהיה לי את ה"מישהו שלי", שנאהב ושנעשה כל מיני דברים ביחד".

כך מספר גם איתן, סטודנט בן 26 מראשון לציון: "הסיפור מתחיל מביה"ס היסודי. הרגשתי שאני מסתכל על בנים בכיתה באופן אחר – שאני כוסף אליהם ונמשך אליהם. בהתחלה לא ייחסתי לעניין חשיבות מרובה.

בכיתה ז', יחד עם התפתחותי המינית, התחלתי להסתכל על בנים אחרים בכיתה, חשבתי רק עליהם חשקתי בהם ורציתי להתחתן איתם.

הרגשתי שאני בת, גם הקול שלי היה כשל בת, הייתי מדבר כמו הומו. גם התנהגותי והאופן בו הייתי מתלבש היו נשיים. הרגשתי כאילו אלוקים שם אותי בגוף של גבר, רציתי להיות בת".

"הרגשתי שאני בת, גם הקול שלי היה כשל בת, הייתי מדבר כמו הומו. גם התנהגותי והאופן בו הייתי מתלבש היו נשיים. הרגשתי כאילו אלוקים שם אותי בגוף של גבר, רציתי להיות בת".
איתן

בועז, בן 29 נשוי פלוס אחד. מתגורר בצפון ועוסק בהייטק: "כשהייתי בישיבה התיכונית התחלתי להרגיש שמה שמעניין אותי זה בנים, בנות פחות עניינו אותי. הרגשה זו הלכה והתעצמה עם השנים. הייתי בוהה, ומפנטז על כל מיני חבר'ה מהכיתה או מהישיבה, וזה ליווה אותי כל הזמן".

אלעד, בן 35, מתגורר בשומרון, נשוי ואב לשניים, מספר כי בהתחלה לא היה מודע כלל למשיכתו המינית: "למרות שמגיל צעיר אלו היו התחושות שלי, ואפילו עשיתי כל מיני מעשים, בכל זאת הדחקתי את הכל, היו לי הרבה תירוצים.

הייתי מתמכר לכל מיני חברים ומפתח יחס אובססיבי כלפיהם, כל הזמן חשבתי רק "עליו", מה "הוא" עושה עכשיו"?

רוני: "משיכה לאישה היא מאוד נקייה, לא מתוסבכת, זה לא מעסיק אותך באובססיביות, גם כשהרגש עוצמתי. לעומת זאת, במשיכה לגבר ישנה תחושת תסכול מתמדת, יש משהו שלא ניתן למימוש, תמיד חסר משהו, וגם כשמממשים את המשיכה זה לא מספק, אין נקודת רוויה".

מתהלכים בחושך

בועז: "תמיד ידעתי שיש לי בעיה, אבל הדחקתי את הדבר. הייתי לומד בישיבה ומתחזק, ושומר על העיניים שלא להסתכל על חבר שמתלבש בחדר. גם בצבא, הייתי מנסה לעשות את המקלחות קצר ולעניין, שלא יתפסו אותי  מסתכל  למקומות שאיני אמור להסתכל בהם".

אלעד: "בשלב כלשהו הבנתי שאם אלו המחשבות שלי, ואלו התחושות שלי ואלו המעשים שלי, אז זה אומר שאני פשוט נמשך לבנים. הייתי המום.

" בשלב כלשהו הבנתי שאם אלו המחשבות שלי, ואלו התחושות שלי ואלו המעשים שלי, אז זה אומר שאני פשוט נמשך לבנים. הייתי המום".
אלעד

פתאום אני קולט שיש לי בעיה רצינית, ואני לבד עם הבעיה הזאת, מה יהיה איתי? אני לא אתחתן לעולם? פחדתי לספר, פחדתי שהדבר יתגלה וכולם ינדו אותי, הדבר רק העמיק את התסכול.

הגעתי לפסיכולוג, השיטה שלו כנראה לא התאימה לי – במהלך הטיפול שקעתי בדיכאון, הסתגרתי בתוך עצמי, בקושי דיברתי, בקושי אכלתי, באמצע סדר הלימוד הייתי סוגר את הגמרא, עולה לחדר ובוכה שם".

רוני: "אחרי החתונה, הגעתי למצב שהיה לנו מאוד קשה במגע. נכנסתי לתקופה של חרדות ומתחים, סיוטים ונדודי שינה. חשבתי שהבעיה היא לחץ נפשי. הגעתי עד לפסיכיאטר שנתן לי כדורים, אך הם לא הועילו במאומה.

ניסיתי להמשיך ולהירגע, וראיתי שזה עדיין לא קורה, עדיין המגע מרתיע אותי, עד שהבנתי שהבעיה שלי היא נטיות הפוכות, שאין הסבר אחר. סיפרתי לאישתי, והיא התייחסה בהבנה רבה. סיכמנו שאטפל בזה…".

איתן: "הגעתי לגיל 18. תמיד האמנתי באלוקים, אבל החלטתי שזה לא מיועד לאישיות כמו שלי. החלטתי לצאת מהדת, ללכת לגור בת"א, להתחיל חיים חדשים.

כתבתי מכתב למדריך שלי, וסיפרתי לו על הכל, הוא קיבל אותי בחום ובאהבה, ומצד שני הוא עודד אותי ואמר שאפשר לצאת מזה. הוא סיפר לי שיש אתר של 'עצת נפש', ושגם הרב שלמה אבינר כתב על הנושא הזה, אני התפלאתי, זה משהו בי, מה יש פה לשנות?

התקשרתי לעצת נפש. לראשונה בחיי מישהו הקשיב לי, קיבלו אותי בהבנה, לא לחצו עליי, סיפרו לי שקיימת אפשרות לצאת מזה, ושהרבה אנשים שהצליחו.

עצ"נ אינו ארגון מטפל, הם רק תומכים ומסייעים, הם הפנו אותי למטפל חיצוני. התחלתי טיפול אצל פסיכולוג, הייתי אצלו קרוב לשנה, הרגשתי שדברים זזים, אבל לא הרגשתי שינוי במשיכה, הפסקתי את הטיפול והתגייסתי לצבא".

אלעד: "עזבתי את הפסיכולוג והתחלתי לצאת עם בנות, חשבתי שאתחתן והכל ייפתר, אבל המצב רק החמיר עם הזמן. היה שלב שכבר האמנתי שניסיתי הכל וכנראה שאין אפשרות להשתנות, בשלב זה התחלתי לחשוב על התאבדות, פשוט לגמור עם זה".

המסע אל הגבריות

"חששתי מהמפגש ומהחשיפה, אך חששותיי היו לשווא. הסדנא הייתה חוויה חיובית, הרגשתי ממש טוב, וקיבלתי כוחות חדשים. כולם יצאו בהרגשה טובה".
בועז

בועז: "חשבתי שכשאתחתן הכל יסתדר, אז התחתנתי. הסתבר שזה לא כך. מצבי הנפשי היה קשה, חייתי בשני עולמות, הכל התפרץ פתאום בעוצמה, וכבר לא יכולתי לסבול, ואז נתקלתי בעלון עם כתבה של הרב אבינר ופניתי בעקבותיה לעצת נפש. בהמשך אף הגעתי לסדנא.

חששתי מהמפגש ומהחשיפה, אך חששותיי היו לשווא. הסדנא הייתה חוויה חיובית, הרגשתי ממש טוב, וקיבלתי כוחות חדשים. כולם יצאו בהרגשה טובה.

בהמשך השתתפתי בקבוצת תמיכה. הייתה זו חוויה נפלאה. היינו נפגשים כל שבוע, ומתמלאים באנרגיה וכוח.

רוני: "הסדנא הייתה חוויה מדהימה, חוויה של חשיפה והשתחררות מכל מיני דברים שהיו עצורים בי המון זמן. היו שם המון תובנות, איך הגעתי לנטייה ההפוכה, מה חיזק אותה, מה משחרר ממנה. הובהר לי כי הסדנא חייבת להיות חלק מטפול מתמשך וכי היא איננה מהווה תחליף לטיפול כזה. כל משתתפי הסדנא היו מאוד שמחים ומאושרים בעקבותיה".

אלעד: "הסדנא הייתה נקודת מפנה עבורי בכל התהליך. פגשתי מתמודדים נוספים, ולראשונה לא הייתי לבד עם הבעיה, פתאום היה מישהו שמבין אותי. גיליתי שיטה חדשה, גישה  הרבה יותר בריאה.

בסדנא הצלחתי להשתחרר לתקופה קצרה מהנטייה, וגיליתי שהשינוי הוא אכן אפשרי עבורי".

בטיפול

 רוני: "מה שהפתיע אותי, במהלך הטיפול הוא, שלא עסקנו כלל במין, בבנים ובפנטזיות, השיחה הייתה פסיכולוגית לכל דבר, על כל מיני תחושות מחשבות ורגשות. לאט לאט התחלתי לפתוח את תפיסות העולם שלי, ביררתי מה שגוי בהם ואיך בכלל נוצרו. למדתי להכיר את עצמי, והתחלתי להתוודע לכל מיני תחושות מחשבות ורצונות, רק בהמשך נגענו גם בתפיסה שלי  את הנשיות והמין.

גיליתי כי נטיות הפוכות איננה בעיה בפני עצמה, זו תופעה הרוכבת על הר שלם של תופעות, ובהן צריך לטפל".

איתן: "סיימתי את הצבא בהרגשה שלא יצאתי מהבעיה. הלכתי למטפל שאמר לי ללכת לזונה כחלק מהטיפול. אמרתי לו שזה לא מתאים לי ושאני מעדיף להמשיך בטיפול ללא חלק זה. המשכתי חמישה חודשים בטיפול, אך לא היה שינוי.

יצאתי ממש מרוסק, הייתי יותר משנה אצל הראשון, וגם אצל השני חמישה חדשים. למה להמשיך לנסות?

שוחחתי עם הרב שלי על זה, והוא אמר לי שהוא מאמין בי, הוא האמין שיש לי יכולת לצאת מזה".

"אני זוכר פעם  אחת כשהלכתי ברחוב, וראיתי איזו בחורה ואמרתי לעצמי, 'וואו איזו בחורה יפה!' ופתאום תפסתי את עצמי, מה 'איזו בחורה יפה'? אני לא מאמין שזה קורה! מה קורה איתי"?
איתן

אלעד: " הטיפול היה ארוך ומפרך, שלוש שנים וחצי, הוא דרש הרבה השקעה- נפשית ופיזית. איני יודע מניין היה לי את הכוח ואת הכסף. חסדי שמים.

בניתי את עצמי מחדש, חזרתי ל"אני" האמיתי שלי, השתחררתי מכל המחסומים, למדתי לתת אמון, לפתח קשרים, לעמוד על שלי. גם האנשים סביבי ראו שפתאום התחלתי לפרוח".

בועז: "ההנחה שליוותה אותי הייתה שכל ההתמודדות הזאת היא רק סימפטום לבעיית זהות שורשית, ואכן הטיפול התמקד בבניית הזהות: הרבה עבודה אישית, על "אני מול עצמי", מול החברה ומול המשפחה שלי. היו לי גם רגשות מאוד קשים מהילדות ומהבית עימם הייתי צריך להתמודד. היה עלי להעלות את כל הרגשות שהיו מודחקים, כמו בושה ותחושת אשמה גדולה מאוד. הרגשתי שאני מצליח להשתחרר מכל מיני דפוסי התנהגות, ועם הזמן הנטייה ההפוכה פשוט דעכה ודעכה עד שנעלמה. בד בבד התחילה להיוולד בי משיכה בריאה לנשים.

בשלב כלשהו סיפרתי לאשתי ועברנו ביחד את התהליך. הבית שלנו הפך לבית נורמאלי, עם זוגיות טובה ובריאה. הרגשתי שאני מסוגל להיות בעל ואבא אוהב ".

איתן: "ואז התחלתי תהליך ארוך, בשיטה הרפראטיבית. בקשתי מהשם שיעזור לי, הייתי הולך לים ובוכה ואומר לו "אני רוצה להמשיך בדרך שלך, אבל תעזור לי, תאיר לי", והשם נתן לי עוד כוחות והמשכתי.

עבר עוד זמן, אני זוכר פעם  אחת כשהלכתי ברחוב, וראיתי איזו בחורה ואמרתי לעצמי, 'וואו איזו בחורה יפה!' ופתאום תפסתי את עצמי, מה 'איזו בחורה יפה'? אני לא מאמין שזה קורה! מה קורה איתי?

הרגשתי שככל שאני ממשיך בטיפול, לאט לאט בנים פחות "מדברים" אליי, והרגשתי שהמשיכה המינית שלי לנשים עולה, כאילו נולדתי מחדש".

רוני: "כל פגישה קידמה אותי, אף שלא תמיד ראיתי את זה באותו הרגע.

המחשבות על בנים נמשכו, אבל בשלב כלשהו התברר לי שאני כבר לא שם, שעברתי שינוי. זה לא נעלם ברגע אחד, לאט לאט ראיתי שזה פחות ופחות מושך ומפתה, עד שהגעתי לשלב שאני כבר לא מסוגל להימשך, היום כשאני רואה גבר שבעבר היה יכול לגרות אותי בצורה קיצונית –  זה לא עושה לי כלום".

אלעד: "ואז פגשתי את מי שהיום אשתי, יצאנו במשך כמה חדשים, נבנה בינינו קשר טוב ואמיתי. בשלב הזה כבר לא נמשכתי לגברים, אלא לנשים, ורציתי לספר לה על מה שעברתי.

בהתחלה חששתי, אבל היא קיבלה את זה ממש טוב, זה רק גרם לה להעריך אותי יותר. היא נפגשה עם המטפל שלי ושאלה אותו אם הוא היה מוכן שאתחתן עם הבת שלו, והוא אמר 'בוודאי!'.

החתונה הייתה חלום שהתגשם. היה משהו מיוחד באוויר, הרגשתי שיש שמחה גדולה בשמים, גם החברים מהסדנא היו, הם כמו משפחה שנייה שלי".

איתן: "התחלתי לצאת עם מישהי, אחרי שלושה חדשים סיפרתי לה, לא יכולתי לשקר לה. בהתחלה היא בכתה וניתקה לי, אח"כ היא דיברה עם כל מיני אנשים, והיא  אמרה שכל מיני רבנים שדיברה איתם אמרו לה שאי אפשר ממש לצאת מזה, היא חששה שלא נוכל להקים משפחה.

היא דיברה עם המטפל שלי, שהסביר לה את כל התהליך, ואיפה אני נמצא בו כיום, והיא אמרה 'אני ממשיכה לצאת איתך'.

יצאנו עוד ארבעה חדשים, ואז התארסנו והתחתנו, לפני שנה נולד בננו הראשון".

סוף דבר

האמת שלפני המפגש הזה הייתי די סקפטי, גם אני לא ממש האמנתי שאפשר לשנות את המשיכה ההומוסקסואלית, אבל אני חייב לומר שהיה שם משהו שנגע בי, משהו אמיתי. איני יודע מה נתן בי את הרושם הזה, אולי זה היה המבט בעיניים, אולי גוון הקול, או תנוחת הישיבה הנינוחה. לא נעים לי לומר, אבל היה שלב בו הרגשתי שאני אפילו קצת מקנא…

פורסם בעיתון "הצופה מקור ראשון" ביוני 2009

קודם

גם אני הייתי הומו. יצאתי מזה

יצאת גבר

הבא

שתפו ועזרו לנו להשמיע קול:


עדויות נוספות:


לא צריך לדבר על 'טיפולי המרה', דברו על בחירה חופשית – סיפורו של רונן

רונן התוודע למשיכתו לגברים לאחר נישואיו. בעזרתה ובתמיכתה של אשתו נרשם לסדנה באנגליה, ויצא למסע ארוך, שבסופו מצא את מקומו. היום הוא נשוי ומאושר, ויש לו הרבה מה לומר על טיפולי המרה ועל זכותו של כל אדם לבחור את דרכו בעצמו.

אני נמשך לגברים אבל לא שייך לקהילת הלהט"ב

מכתבו של גבר הנמשך לגברים, אך מסרב להשתייך לקהילת הלהט"ב. במכתב הוא מספר על קהילה מושתקת ומפוחדת, קהילה של בני אדם הנמשכים לבני מינם, אך לא מוכנים להשלים עם המשיכה ולממש אותה, ואף מאמינים כי היא ניתנת לשינוי.

מה דעתך על הפוסט?

פרטיך יישארו חסויים, תגובתך תפורסם בכפוף לאישור העורך ובהתאם לכללי האתר.
הכנסת האימייל אינה חובה.

כתיבת תגובה