במסגרת המחקר, ניתחו החוקרים דגימות של כחצי מליון איש. ומצאו קשר קלוש בין רכיבים גנטים בודדים להתנהגות, משיכה או זהות מינית. מסקנת המחקר – אין דרך לחזות את ההתנהגות המינית של אדם על פי המבנה הגנטי שלו
המחקר קובע כי אין גן הומוסקסואלי, אלא 5 רכיבים גנטיים שאינם מספיקים כדי לקבוע מה תהיה העדפתו או התנהגותו המינית של אדם.
המחקר מאתגר את התפיסה הקובעת כי זהות או משיכה מינית נעה על רצף בין שתי קצוות של משיכה לנשים או לגברים, המחקר מסיק כי המיניות האנושית הרבה יותר מורכבת.
המחקר מוצא קשר מובהק בין תכונות נפשיות לבין משיכה לאותו המין. תכונות כמו כגון תחושת בדידות, דיכאון, נטילת סיכונים או פתיחות להתנסויות חדשות, נמצאו בעלות קורלציה למשיכה הומוסקסואלית. אבל קשר לתכונות פיזיות לא נמצא.
המחקר מציע לבחון מרכיבים חברתיים המשפיעים ומעצבים את המשיכה והזהות המינית.
המחקר התפרסם במגזין Science, באוגוסט 2019, קישור למאמר באנגלית.
קישור להסבר קצר על ממצאי המחקר באתר רוטר.
קישור להסבר רחב של נעם לויתן בבלוג תיבת נעם.
מחקרים נוספים:
"איבדתי איברים מהגוף שלי" בני נוער שעברו שינוי מין ומתחרטים
תחקיר של הניו יורק פוסט מביא את סיפורים של בני נוער שעברו שינוי מין והיום מתחרטים על כך
משיכה הומוסקסואלית משתנה – מחקר מקיף
מחקר המתבסס על נתונים שנאספו במשך 6 שנים בארה"ב קובע: המשיכה ההומוסקסואלית משתנה, ואילו המשיכה ההטרוסקסואלית אינה משתנה.
אל תאמרו "נולדנו ככה"
ד"ר ליסה דיאמונד מסבירה מדוע הטענה "נולדנו ככה" אינה נכונה ואינה מסייעת לקהילה הגאה. היא מביאה מחקרים המאשרים כי משיכה מינית משתנה, וכי יותר אנשים מסוגלים להמשך לשני המינים.
מה דעתך על הפוסט?
פרטיך יישארו חסויים, תגובתך תפורסם בכפוף לאישור העורך ובהתאם לכללי האתר.הכנסת האימייל אינה חובה.