סיפורו של יונתן

|

יונתן מספר על התהליך שעבר, ועל השינוי שהתחולל במשיכתו המינית לגברים, וכיצד גילה את המשיכה לנשים.

מאת יונתן (השם המלא שמור במערכת)

היי, אני רוצה לספר לכם על ההתמודדות שלי עם המשיכה המינית לגברים, ומה גרם אצלי לשינוי בנטייה המינית. עברתי לא מעט עד שהגעתי לשינוי הנטייה המינית שלי.

חקרתי הרבה את הנושא וגיליתי שיש פתרונות שונים מאד יעילים. פגשתי אנשים שעזרו לי ועזרו גם לאחרים שנמצאים במצב דומה. חלק מהסיפור ומהפתרונות אשתף פה וחלקם עדיף לי רק באופן פרטי.
הזכרון הראשון שלי לגבי משיכה מינית לגברים היה בכיתה ג’, כאשר חלמתי על הבריון הראשי מכיתה ה’ שהיה מציק לי יום יום באוטובוס, בדרך לבית הספר. קמתי בתמיהה, ואני זוכר את החלום הזה עד היום. מאותו גיל, עד גיל 21-22 לא הייתה לי משיכה לבנות בכלל. לגבי משיכה לבנים, כל התיכון דיכאתי את זה בכל כוחי. ניסיתי לא לחשוב על זה, להתייחס לזה כאילו שזה שלב עובר וזה יסתדר מעצמו. לא הייתי דתי, אבל הושפעתי מהתרבות הכללית שלא מקבלת את זה, והידיעה שהאבא שלי יקח את זה קשה גם כן תרמה לעניין הדיכוי.

מאוחר יותר, באוניברסיטה, עברתי למקום רחוק מאוד מהבית, לעיר ניו יורק. שם להיות “גאה” או “הומו” היה נחשב לאות כבוד. אז אפשרתי לעצמי לשחרר מחשבות ורגשות לכיוון גברים, אבל לא במעשה אלא נשארתי במחשבות חופשיות שלא כמו בתיכון. כי באמת, המצב הנפשי שלי היה על הפנים באופן כללי. הייתי מלא ברגשות של בושה, ששללו ממני את הבטחון עצמי להתחיל קשרים הומוסקסואלים, או אפילו להתנסות בכלל במין.

גם כל ההרגל שרכשתי מילדות לדכא את הרגשות שלי עשה את שלו, הייתי מראה פנים של איש שמח, כאשר בפנים הייתי סגור בתוך עצמי מאוד, מפוחד לגלות את הרגשות הפנימיים שלי לאחר. אבל ידעתי שזה רק עניין של זמן, ומתישהו, אני חייב להתחיל להיות עצמי, גם אם זה אומר להיות “גיי”.

מעט מודעות עצמית

יום אחד קבלתי מכתב מחברה טובה מהתיכון (לא “חברה” רק חברה), מכתב מאוד תומך, שממש נתן לי ההרגשה שיש מישהו בעולם שאוהב אותי, ונמצא בשבילי, לעולם לא קיבלתי תמיכה נפשית כזאת. כי כל החיים שלי הרגשתי לבד. ההורים היו נחמדים כלפיי, היו לי חברים, אבל בכל זאת, תמיד הרגשתי לבד ומנותק משער העולם.

במקביל, התחלתי לחשוב הרבה על הנושא של הקיום של אלוהים. עד השלב הזה, תמיד חשבתי שאמונה באלוהים זו משהו רק לאנשים פרימיטיביים, שבגלל החלישות הנפשית שלהם, ממציאם לעצמם איזה אמונה לעודד את מצבם האומלל. אבל, אחרי הרבה התבוננות, הגעתי למסקנה שאמונה באלוהים היא לא טיפשית ,וגם גליתי שקיים עמוק בתוכי אמונה, אם אני רוצה או לא. האמונה הזאת היוותה מקור נוסף של “תמיכה” חדשה בחיים שלי.

נראה לי שהשני מקורות האלו של תמיכה נתנו לי את בטחון להתחיל לשחרר את הצדדים של עצמי שפחדתי לגלות, ולהתחיל לשים בצד את הדמות השקרית שלי. כאשר קבלתי את המכתב מאותה חברה התחלתי לבכות ולבכות. פתאום קבלתי את האומץ לאפשר לעצמי להרגיש את הכאב הנורא שלי. נפלתי לדכאון עמוק שלאט לאט השתפר, אבל שמחתי בדכאון הזה, כי ידעתי שהדכאון יותר קרוב לאמת שלי, וכל החיים שלי לפני כן היה משחק תפקידים, והדכאן היה יותר אמיתי. מהרגע הזה, התחלתי מסע, של שנים של רפוי עצמי מעצבות, ניתוק, סגירות, בדידות, בושה, פחד, חוסר ערך עצמי, אי יכולת להיות בקשר אינטימי ,ועוד ועוד. עד אותו רגע, התכלית שלי בחיים הייתה להוכיח לעצמי שאני שווה משהו על ידי דברים חיצוניים כמו הצטיינות בלימודים וכו’. אבל אחרי שגליתי שאני חי חיים של שקר, התכלית הפכה להיות לגלות ולהיות האני האמיתי שלי.

עזבתי את האוניברסיטה לחצי שנה וחזרתי לעיר ילדותי, התחלתי טרפיה לדיכאון, התחלתי לכתוב יומן, שכרתי דירה עם חבר מתיכון (שלא ידע שאני חשבתי שאני “הומו”) ובשבח לאל, סירבתי לקחת את הכדורים שרצו לתת לי. כי כל ההצלה שלי בחיים לאחר מכן הייתה רק על ידי המאמץ להיות מי שאני באמת והכדורים מעוותים את המוח – והרגשות, ומביאים להקלה על ידי ניתוק הקשר לאמת הפנימית של הבן אדם (ולכן וזה גם מכשול לשנוי הנטייה).

אז כל השינויים האלה במצב הנפשי לא השפיעו בכלל על הנטייה הפוכה ההפך— —סוף סוף קבלתי אומץ ליישם את הרצונות המיניים שלי קצת. ולמרות שהיו לי רוחניות ואמונה מתגברת, עדיין לא “חזרתי בתשובה” במובן הדתי שרואה בכך בעיה. אבל במבט לאחור, נראה לי שהחתירה הכללית לבריאות נפשית הכינה את הבסיס לשנוי הנטייה שקרא אחר כך.

שנויים מפתיעים

בגיל 21 השנוי בנטייה התחיל כאשר ,כחלק מהתהליך של רפוי עצמי, גליתי כעס וזעם גדול מאוד על האחות הגדולה שלי. זה היה לי מאד מוזר ומפתיע, כי כל החיים שלי הערצתי אותה מאוד, ורציתי להיות כמוה, וניסיתי למצוא חן בעיניה, איך זה הפך לכעס? לא סתם כעס במשך כמה חודשים הייתי כולי שרוי בכעס, ועשיתי כל מיני — דברים כדי לשחרר את החרון אף. עוד הפעם ראיתי, שהרגשות שנראו כלפי חוץ כל השנים היו שקריים, ושהאני הפנימי שלי היה משהו אחר לגמרי.

הגילוי שאני כל כך כועס על האחות שלי גרם לי לשאול שאלה: אם אני הומו, צריכה להיות לי אדישות לנשים. אבל אני רואה פה, שיש לי רגשות מאוד מאוד עוצמתיות כלפי נשים, רגשות שהיו נסתרות בתוכי כל השנים. אם אני מסוגל להיות ברגש כל כך שלילי, אולי יש עוד רגשות יותר חיוביות שאני מסוגל להביע כלפיי נשים… אבל עדיין הייתה לי אפס משיכה לנשים. כנראה, כל הכעס שלי נגד האחות שלי, שבתחילה היה נסתר, ואחר כך הפך לגלוי, חסם ממני את האפשרות להיות נמשך אליהן, וכמובן סיבות נוספות.

אחרי שהכעס נרגע, משהו קרה. יום אחד, הייתי ברכבת בין נוי יורק ופילדלפיה, ומולי ישבה…אישה. אישה אטרקטיבית, צעירה ועדינה (ויהודייה). התחלנו לדבר .הקול שלה היה מתוק והמבטא הצרפתי החזק היה חמוד. לא הייתה משיכה חזקה, אבל בפעם הראשונה בחיים שלי, הרגשתי כמו גבר כל זמן שאני נמצא בחברתה .זה היה חידוש גדול. קבענו להיפגש בפעם הבא שהיא תגיע לניו יורק. לילה לפני כן, קבענו שהיא תתקשר בבוקר כאשר היא תדע איפה ומתי נוכל להיפגש.

היום הגדול הגיע, אני הולך לצאת לדייט עם אישה, ו…היא לא התקשרה. לא לקחתי את זה קשה, ואפילו שמחתי, מפני שפחדתי מזה, ונרגעתי שאני משוחרר מהאתגר. אבל אלוהים חשב אחרת…


באותה תקופה, אחרי שגמרתי את התואר הראשון, הייתה לי עבודה עם מסמכים במנהטן בשכונת סוהו. הייתי עמוס בעבודה, ולא הרשתי לעצמי הפסקת צהריים בנחת.

בצהריים, ירדתי לרחוב למטה למרכול (היוקרתי) של דין אנד דאלוקה לקנות בגט ארוך וגבינה צרפתית. קצת מיהרתי, אז כמו ניו יורקר אמיתי, לא הסתכלתי במי שהיה בחנות ,רק על ה”משימה” וכמעט רצתי לקופה. בדרך לקופה, התנגשתי עם אישה, ואמרתי לה סליחה, בלי להסתכל עליה. אבל כאשר הגעתי לקופה, שמעתי באוזני מאחורה קול מתוק, עדין ומלא חן, במבטא צפרתי כבד:
” Zshonatan “?!?
יונתן? אלנה? מה אתה עושה כאן?! אני עובד כאן באזור!
עד לאותו רגע, האמנתי באלוהים. מאותו רגע והלאה, ידעתי שיש אלוהים. וידעתי שאלוהים מכוון אותי לפתח קשרים עם נשים. צריכים להבין את גודל הנס שקרה. לא רק שאלוהים אירגן שניפגש באותה חנות בעיר של יותר משבע מיליון איש, ולא רק שהוא כיוון שהיא תהיה שם באותו שעה, אבל כדי להוביל את התוכנית שלו, הייתי צריך ממש להתנגש בה כדי לשים לב שהיא לידי!

היה לנו דייט נפלא, לקחתי אותה למסעדה כיפית בגרניץ ויליג’, החזקנו ידיים ברחוב, הלכנו לגלידרייה. ואני חושב לעצמי בתמיהה: “אני מחזיק ידיים עם אישה באווירה רומנטית!”

בזמן שאני רואה את הומואים עוברים ברחובות בגרניץ ויליג’. הקשר אתה לא יכל להמשיך כי שבוע לאחר מכן היא גלתה לי שבצרפת היא נשואה (לערבי). על כל פנים הייתה זו התחלה חדשה, אבל עדיין המשיכה לגברים המשיכה כרגיל.

טובה הארץ מאוד מאוד

בינתיים התחלתי ממש להתקרב ליהדות, והגעתי ארצה. קרו לי הרבה דברים פה בארץ שהשפיעו והורידו את המשיכה לגברים. הראשון, זה שמשהו פה, האוויר? האנשים? השכינה? אני לא יודע מה. משהו גרם לדכאן שלי סוף סוף לעבור לגמרי. וזה עזר שיהיה לי פחות דחף לבנים.

היה עוד סוג של נס. לקחתי כמה שיעורים בישיבה של אמריקאים לחוזרים בתשובה.

ערב אחד, ישבתי בכיכר המרכזי של הרובע יהודי, שקוע בחלומות רוחניים .פתאום הרב בא אליי, דיבר אתי קצת, וליטף לי את הפנים. אי אפשר להסביר את זה, אבל בדקות הספורות האלה, הרגשתי שהוא שופע עלי חום ואהבה. הייתי בשוק טוטלי.

לעולם לא הרגשתי אהבה כזאת מאף אחד, וכמובן הקשר עם האבא שלי אף פעם לא היה טוב (אני אומר כמובן, כי לרוב האנשים עם נטיות הפוכות, יש נתק רגשי עם האבא). אחרי הדקות האלה, המשיכה לבנים נעלמה לחלוטין למשך שבוע וחצי, וירד באופן מאוד משמעותי באופן קבע.

עוד דבר בארץ שעזר לי זה, שהתחלתי לשים לב, שהמשיכה שלי לבנים זה סוג של קינאה. ברגע שאני בעצמי רכשתי את התכונות של אותו גבר שמשך אותי, אז המשיכה אליו ירדה או נעלמה. אז התחלתי למקד את האנרגיה שלי בלנסות למצוא ולפתח בתוכי, את אותן התכונות שאני נמשכתי אליהן בגברים. כדוגמא, אם היה גבר שמשוחרר, וזורם וספונטאני, ואני נמשכתי עליו, אז ניסיתי במשך זמן ממושך לעבוד על פיתוח שחרור זרימה וספונטאניות הטבעית שלי. וזה עבד. או אם אני נמשכתי לשרירים ובגדים נאים,
המשיכה ירדה אם בניתי את השרירים שלי ולבשתי בגדים יותר נאים.

לאט לאט,האישיות שלי גדלה והשתנתה, והמשיכה לגברים ירדה, וירדה, וירדה (אבל קפצה בחזרה לפעמים). חשוב לציין כי לפעמים יש הגבלה פיזית או אחרת שמונע קניין ממשי של תכונה של מישהו אחר, ובאמת צריך למצוא רק בחינה מסוימת בתוכי שאני מוצא בו. אבל בגדול, אם יש משהו שאני נמשכתי עליו, תמיד היה משהו במקביל בתוכי שהייתי צריך להוציא החוצה.

למען אחי ורעי

על כל פנים בסוף המשיכה לבנות גם התחזקה מאוד ובשעה טובה התחתנתי. היום יש לי כבר מספר ילדים, כמה מהם ממש גדולים, והנישואין מאוד ממלאים (שכמובן כולל קשר אינטימי מאוד ממלא). עד לפני זמן קצר, לא היה אחד בארץ שידע על כל התהליך הזה.

תמיד הייתה לי הרגשה שאני היחיד בעולם שעבר את השינוי הזה.

אבל לפני זמן מה התחלתי להיכנס לאתרים של ארגונים כמו יונה והפורום עצת נפש וגליתי שיש הרבה אנשים כמוני בעולם, כל אחד עם הסיפור המיוחד שלו. וגם כפי שכתבתי בהתחלה, הסיפור מורכב מהרבה דברים, הרבה יותר ממה שכתבתי פה. חקרתי את העניין וגיליתי פתרונות מאד יעילים ופגשתי אנשים שמבינים את הנושא לעומק ויודעים לעזור.

שמעתי שיש כאלה שמתפללים שהנטיות ההפוכות פשוט יעלמו. זה לא עובד ככה, אבל באמת האמונה והתפילה הן מה שנתנו לי את הבטחון והאומץ לגלות את התכונות החיוביות הנסתרות בתוכי, שכל כך פחדתי לחשוף לעצמי ולאחרים.

קודם

לראשונה בישראל – גברים שמשיכתם המינית השתנה מופיעים בוועדת הכנסת

"המשיכה המינית שלי משתנה לאט אבל בטוח"

הבא

שתפו ועזרו לנו להשמיע קול:


עדויות נוספות:


מה דעתך על הפוסט?

פרטיך יישארו חסויים, תגובתך תפורסם בכפוף לאישור העורך ובהתאם לכללי האתר.
הכנסת האימייל אינה חובה.

כתיבת תגובה