לראשונה בישראל – גברים שמשיכתם המינית השתנה מופיעים בוועדת הכנסת

| ,

בעקבות הצעת חוק טיפולי המרה, התקיימה ישיבת של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. הישיבה דנה בהצעת חוק שנועד למנוע את חופש הבחירה והטיפול ממי שרוצה לשנות את נטייתו המינית, ולבחור באורח חיים הטרוסקסואלי.

בישיבה הופיעו שלושה גברים וסיפרו על התהליך אותו עברו, וסיפרו כי הם נשואים היום באושר. למרבה הצער, חברי הוועדה לא נתנו להם להתבטא בחופשיות, ולספר את סיפורם באופן מלא. אבל גם במה שנאמר יש חידוש ובשורה גדולה. לראשונה בישראל מופיעות עדויות לשינוי המשיכה המינית בוועדת הכנסת! שניים מהדוברים אף מופיעים בפנים חשופות, ובשמם המלא.

להלן העדויות מתוך דיון הוועדה בחוק טיפולי המרה:

עדותו של י'

אני עדות אישית לכך שכן אפשר לעבור תהליך. אני גדלתי במרכז, באזור ליברלי חילוני לחלוטין. אף אחד מעולם לא לחץ עליי לעבור תהליך בנושא. אף על פי כן כך אני רציתי וכך אני בחרתי.

עברתי תהליך פסיכודינמי אצל פסיכולוג. ממצב שמעולם לא נמשכתי לנשים אני היום נמשך לנשים, אני נשוי באושר, יש לי ילדים.

אני עברתי תהליך שאין בו טיפה אחת מן הדברים שהזכרתם. בלי שטיפות מוח או כל מיני הבלים או ניסיון לשנות. הפסיכולוג עבד איתי בדרך ישרה, בדרך של אהבה וחסד. מתוך היכרות עם עצמי אני גיליתי את המהות הפנימית שלי. המהות שלי היא דווקא כן להימשך לנשים, למרות שאני לא הרגשתי את זה בחיים שלי. אף אחד לא יגיד מה המהות הפנימית שלי. אל תאמרו שבגלל שהרגשתי כך אז אני חייב להיות כך כל החיים.

חוק טיפולי המרה – משטרת מחשבות

אנשים שרואים אותי רואים בי השראה ומתייעצים איתי. מה אני אגיד להם? אין לכם מה לעשות כי יש עכשיו משטרת מחשבות? אני מבקש שאני אוכל, אני ויש עוד עשרות כמוני שאני מכיר. אנשים לא מוכנים לדבר על זה כי הם כבר נשואים. יש להם ילדים והם לא רוצים לחשוף את העבר שלהם, ואת הסודות האינטימיים שלהם בפני כול. אני לא יכול לשמוע את כל הדיבורים האלה, שזה פשוט לא אמת. יש עשרות אנשים שעברו תהליך והצליחו בו.

לא יכול להיות שאתם תגידו לי על מה לדבר עם הפסיכולוג שלי, ועל מה לא לדבר איתו. אם אני ארצה, אלך אליו ואגיד לו שזה מה שאני רוצה לעבוד עליו. באיזו זכות אתם יכולים להגיד דבר כזה לבן אדם ולחוקק את זה בחוק?

אני עדות אישית לזה שאפשר לעבור תהליך. ומי שלא מאמין לי יכול לפגוש אותי באופן אישי. אני מוכן לספר לכם את קורות חיי, לספר לכם בפרוטרוט על התהליך שאני עברתי. על התהליך היפה שאני עברתי, שלא הייתה בו טיפה אחת של רעל. אתם יודעים מה? יש אנשים שהלכו לפסיכולוג כי הם לא הצליחו לצאת מן הדיכאון שלהם. הפסיכולוג לא עזר להם, והם התאבדו בסוף. אז מה נגיד, שלא נלך לפסיכולוג כדי לטפל בדיכאון כי זה הורג? אפשר לנסות. יש אנשים שהלכו לדיאטיקן ולא הצליחו לרדת במשקל וזה מאוד מבאס אותם. אז מה? מול כל המקרים האלה של חוסר הצלחה יש אנשים שכן הצליחו.

לפעמים זה לא עובד

נכון שיש אנשים שהלכו לנסות לשנות את עצמם, או לעבור תהליך, כי ההורים שלהם דחפו אותם. יש שהלכו כי החברה דחפה אותם, ולפעמים זה נגמר לא טוב. כמו כל אחד שההורים שלו שולחים אותו לפסיכולוג על כל בעיה שהיא, על דיכאון, על חרדה, ולפעמים זה לא עובד. אבל אם אדם בא מיוזמתו וזה מה שהוא רוצה לעשות ולעבור, צריך לכבד את זה. זה לא עניינם של חברי כנסת ושל אף ועדה על מה אדם ידבר עם הפסיכולוג הפרטי שלו. זה הכול.

אם אתם לא חושבים כמוני אתם יכולים לפרסם ולהגיד שזה לא טוב. תגידו שזה לא כדאי ואתם ממליצים לאדם לזרום עם החיים שלו איך שהוא רוצה. זה בסדר גמור, זה זכותכם, אבל אל תגידו לי מה לעשות בספה של הפסיכולוג, אני מבקש מכם. אשתי שמחה מאוד על כך שלא יצא חוק טיפולי המרה כזה.

אני מאחל לכל האנשים שמתייעצים איתי ורואים בי השראה שלא יעבור חוק כזה. שלא יתערב להם בתוך הקליניקה ושלא תהיה פה משטרת מחשבות במדינת ישראל. דווקא האנשים הנאורים והליברליים רוצים שתהיה פה משטרת מחשבות. תודה רבה.

חוק טיפולי המרה – עדותו של אבנר חג'ג'

שלום. תסלחו לי על העברית הלא מושלמת. אני לא מצליח לבטא את עצמי במאה אחוז עם כל הרגשות והדברים החדים.

אני עולה מצרפת, ואני רוצה לשתף. באתי מעולם צרפתי חרדי, שזה שונה מאוד מן העולם החרדי שיש בישראל, אז מי שלא מכיר את העולם החרדי פה לא יכיר את מה שיש בצרפת. אני מכיר את בית יעקב.

אני חושב שיש לי המון המון מזל שהתמודדתי עם הנטיות ההפוכות. רק לפני ארבע שנים הבנתי שאני יכול להאמין שאני יכול לפתח משיכה לאישה ואני יכול להמשיך לחיות עם האמונות שלי האחרות,

לא לגבי מיניות, לגבי דת, לגבי עבודה, לגבי מדינה, לגבי כל הדברים. עד גיל 24, מגיל 12–13 פשוט הייתי במסגרות שלא מכירות בכלל, הייתי מול מחנכים בבתי ספר דתיים ובתי ספר דתיים מאוד בארץ.

חיפוש קשה

פניתי להמון אנשים עם הבושה לבקש: האם זה בסדר שאני מפנטז על גברים מבוגרים במקום לפנטז כמו כל החברים על בנות? האם זה בסדר? לא יכולתי לפנות למישהו שיכיל את זה ויגיד: בואו נראה נתונים. קשה להשיג נתונים, הדברים מוסתרים. היה קשה. במשך 11 שנים ניסיתי לעבד את זה לבד ולחפש עדויות, לחפש אנשים שמכירים טיפול המרה ומציגים את זה.

חיפשתי טיפולים ולא מצאתי טיפולי המרה בצרפת ובארץ. למה? כי אף אחד לא הגיע אליי כדי לחייב אותי לעשות דבר כזה. זה דבר חשוב, שאני לא עברתי שום טיפול בכוח. רק פניתי לאנשים שלא ידעו כלום על הנטיות האלה. אבל לצערי יש לי חברים שעברו טיפול פסיכולוגי שעשה להם רע. אני מסכים שיש דברים ברורים שצריך לבטל. אבל אני בתוכי הייתי צריך טיפול מול אדם דתי, שבמקרה מצאתי בארץ.

הייתי צריך טיפול שיימשך רק תשעה מפגשים, והייתי צריך סביבה של פסיכותרפיה, קצת היפנוזה, קצת ביהביוריזם, דברים כאלה, שנותנים לי כלים לנסות לפתח את האמונה שלי במה שאני חושב. עכשיו במזל אני נשוי, יש לי בת.

ניסיתי להתאבד עם כדורים כשקיבלתי תרופות נגד דיכאון בגלל שפניתי לפסיכולוגים ופסיכיאטרים שלא מכירים את הנטיות ההפוכות.

אני קורא לזה הפוכות כי פשוט בגישה שלי זה לא מה שאני רוצה, זה לא מה שאני רואה אצל הקרובים שלי, אצל החברים שלי.

עדותו של הרב לורנס סלצר

שמי לורנס סלצר ואני מדבר באנגלית. אני גר בישראל כבר 28 שנים ועדיין לא קלטתי את השפה המקומית.

כשהייתי צעיר תהיתי האם אני הומו או לא. פגשתי פסיכולוג כשהייתי בשנות העשרה המוקדמות שלי שיעזור לי עם הכעס שלי, אבל התביישתי לדבר איתו על המחשבות ההומוסקסואליות שלי.

כשהייתי באוניברסיטה התנסיתי באורח החיים ההומוסקסואלי אבל עדיין הייתי נבוך למדי.

כשדיברתי עם התרפיסט שלי באוניברסיטה הוא אמר לי: זה בסדר שיש לך מחשבות כאלה. אבל זה לא מה שרציתי לשמוע ממנו.

אחרי האוניברסיטה הייתי פעיל בחיי הקהילה ההומוסקסואלית בניו יורק, שכללו להיות על הלוח בשמחת תורה של הקהילה במה שידוע גם בשם בית הכנסת ההומוסקסואלי.

ב-1992 החלטתי שאורח החיים ההומוסקסואלי הוא לא בשבילי. עברתי לישראל, התחתנתי ויש לי שישה ילדים.

פניתי לתרפיסט בישראל שעזר לי מאוד להבין את עצמי ועזר לי להפחית את המחשבות ההומוסקסואליות שהיו לי. במקום להגיד לי שאני לא צריך לעבוד על עצמי הוא לקח אותי ברצינות ועזר לי לעבוד לקראת מימוש המטרה שלי, של הבנה מאיפה ההרגשות ההומוסקסואליות האלה נבעו ואיך אוכל לעבוד איתן. הלכתי גם לשלוש סדנאות אינטנסיביות באמריקה ובישראל שעזרו לי להבין את עצמי טוב יותר.

איני רוצה לחיות באורח החיים ההומוסקסואלי. אני גבר רגיל. ואני רוצה לעבוד עם התרפיסט שלי בארץ הקודש כדי לשפר את עצמי ולהפוך את עצמי לאבא טוב יותר ולבעל טוב יותר.

לפיכך אני מבקש מן הכנסת בכל הכבוד לא להעביר את חוק טיפולי ההמרה, ולאפשר לי ולאחרים כמוני שיהיה לנו החופש לבחור באיזה סגנון חיים אנחנו רוצים לחיות ואיזה מטפל אנחנו רוצים שיטפל בנו. תודה.

לפרוטוקול המלא.

קודם

כמעט מחקת את משפחתי!

סיפורו של יונתן

הבא

שתפו ועזרו לנו להשמיע קול:


עדויות נוספות:



סרטים נוספים:


בחרתי להתחתן עם אשה

ראיון מרגש ונוגע ללב, עם בחור הנמשך לגברים אך בחר להתחתן ולהקים משפחה עם אשה. הוא מספר על הקונפליקט, על בחירתו, על הנישואין, ועל אהבתו ועל ומשיכתו לאשתו,

את אבן חן ייחודית

סרטון בו הרב בני ציפל מספר על מפגש מרגש עם נערה לסבית, ומביע את האמירה הפשוטה – המשיכה שלך לא מגדירה מי את או מי אתה.

מה דעתך על הפוסט?

פרטיך יישארו חסויים, תגובתך תפורסם בכפוף לאישור העורך ובהתאם לכללי האתר.
הכנסת האימייל אינה חובה.

כתיבת תגובה