הסרט "אני מייקל" - סיפורו של מייקל גלץ - לבחור בעצמי - שינוי זהות ומשיכה מינית מתוך בחירה חופשית

מייקל גלץ היה הומוסקסואל מוצהר, כותב במגזין XY ופעיל חברתי מפורסם למען זכויות הקהילה הלהט"בית. במסגרת פעילותו הוא סייע לבני נוער רבים "לצאת מהארון" ולקבל את משיכתם המינית כפי שהיא. מייקל הווה מודל לחיקוי עבור צעירים הומוסקסואלים רבים.

לאחר חוויוה טראומתית שחווה, ובעקבות התקרבותו לדת, החליט מייקל לשנות את אורח חייו ולחיות חיים הטרוסקסואליים. הוא גם מתח ביקורת על חייו ההומוסקסואליים, וראה בהם כ"כלוב" או כ"מערה", כהגדרתו.

בהמשך הכריז מייקל כי הוא כבר לא נמשך לגברים, הכרזה שזעזעה את קהילת הלהט"ב בארה"ב.

רבים מחבריו חשו נבגדים, ובמיוחד בנג'מין שהיה בן זוגו של מייקל. הסרט "אני מייקל" מתאר את התהליך שעבר מייקל, ואת התגובות הלא סובלניות של הקהילה ההומוסקסואלית לשינוי שעבר. הסרט מתאר גם כיצד הכיר את רבקה במוסד הדתי, וכיצד הם התאהבו והתחתנו.

מעניין לראות כיצד התאוריה הקווירית, השואפת לשחרר את האדם מההגדרות המגדריות המסורתיות, היא גם התאוריה שאפשרה למייקל לבחור את דרכו החדשה.

גם הפעם בחר מייקל ללכת בדרך שרצה, מבלי להשתעבד למשיכתו המינית לגברים ולהגדרות החברתיות המקובעות. הוא המשיך לדגול בתיאוריה זו, גם לאחר השינוי שעבר.

בשנת 2011 התראיין מייקל למגזין ניו יורק טיימס. לאכזבת המראיין, ספר מייקל כי היום הוא אינו נמשך לגברים בכלל, וכי הוא שמח בחייו ההטרוסקסואליים. הוא מספר בראיון כי הוא לא רואה אנשים כהומוסקסואליים.

הסרט Michael Lost and Found

בשנת 2017 נסע בנג'מין, בן זוגו לשעבר, לפגוש את מייקל ואת רבקה אשתו בביתם שבקנדה. את המפגש הוא צילם לסרט "Michael Lost and Found". רבים מחבריו לשעבר של מייקל רצו לדעת מה מצבו של לאחר השנים שעברו.

בסרט התיעודי פוגש בנג'מין את מייקל, אבל הפעם בגירסה מפוייסת ופתוחה יותר. מייקל ואשתו מותחים ביקורת על הכנסייה בה למדו, ובכלל על הגישה הנוצרית הנוקטת בדרך של הפחדה ואיום, וגורמת לאנשים להרגיש לא טוב עם עצמם. מייקל ורבקה פרשו מהמוסד בו הכירו, והקימו בקנדה בית ספר ובית תפילה, המקבל כל אדם, ושואף להדריך את האדם מהמקום בו הוא נמצא.