"מי אתם שתגידו לי שעדיף לי להישאר במצבי, כשאני לא רוצה להישאר בו?"

קלמן ליבסקינד מביא את סיפור שינוי המשיכה המינית של פ' ונ' בטורו השבועי במעריב.

בראיון, שני הגברים מספרים לליבסקינד על התהליך שעברו, בדרך לשינוי משיכתם המינית. הם מתארים את המצוקה ואת התסכול שהם חוו בתחילת הדרך. הם מספרים גם כי היום הם נשואים בשמחה לנשותיהם, ומגדלים את ילדיהם.

הטור נכתב בעקבות הצעת החוק, לאסור על הגשת טיפול פסיכולוגי שנועד לסייע, למי שמעוניין לשנות את נטייתו המינית.

"אני לא מבקש לכפות כלום על אף אחד". אומר אחד המרואיינים, "אני רק מבקש שלא תיקחו ממני את האפשרות לעשות מה שאני רוצה.

אני מסתכל על עצמי, ועל מה שעברתי, ואני גאה. אני גאה בבחירות שלי. אני גאה בהחלטות שלי. אני גאה בהתמודדות שלי. זו תעודת עניות לקהילה הגאה, שבגאוותה דורכת על אנשים אחרים".

עוד הוא מספר כיצד הקהילה הלהט"בית מתייחסת אליו ואל חבריו כאל שקרנים, ושוללת מהם את הלגיטימציה באופן קבוע.

"אף אחד לא לחץ עליי, אף אחד לא עשה בי דברים נוראים. מבחינתי, הטיפול שעברתי היה פיקוח נפש".

כך אומר המרואיין השני, "מה שייאש אותי, והביא אותי למצבים קשים, הייתה המחשבה שלא אוכל להשתנות. רציתי להשתנות".

"לפני כמה זמן הנשיא ריבלין דיבר על טיפולי המרה, ואמר שהנושא הזה צריך לרדת מסדר היום. שייפגש איתי, ועם אשתי, ועם הילדים שלנו, ויגיד לנו שצריך להוציא אותנו מסדר היום".

בטורו, תמה ליבסקינד, כיצד המדינה מאפשרת לאנשים לעבור ניתוחים לשינוי מין, אך מתחלחלת כשאנשים רוצים לעבור טיפול לשינוי המשיכה המינית. הוא תוהה ומדוע לאסור זאת על אנשים בגירים, המגיעים לטיפול מרצונם.

ליבסקינד מותח גם ביקורת על התקשורת, הנוקטת בגישה חד צדדית, ומטילה ספק באמינותם של עדויות אלו.

לקריאת הטור המלא.