גם אני הייתי הומו. יצאתי מזה

,

ב- 24.06.09 התפרסם באתר YNET מכתבו של יוחאי, המתאר את השינוי שעבר. המכתב גרר תגובות רבות, שליליות וחיוביות.
בעקבות התגובות פרסם יוחאי את תגובתו, המובאת בתגובות 504-506 לכתבה.
אנו בקשר עם יוחאי עד היום, והוא עדיין נשוי באושר, ואוהב מאוד את אשתו ואת ילדיהם שנולדו בנתיים.
לקריאת הכתבה המלאה באתר YNET

תגובתו של יוחאי:

לכל המגיבים,

ראשית, אני מוכרח לציין כי הייתי המום מכמות התגובות לסיפורי האישי, ובמיוחד מכמות התגובות העויינות, שאינן מוסיפות כבוד לכותביהן. לא תקפתי אף אחד במכתבי, לא שפטתי, לא הטפתי, ולא מתחתי ביקורת, רק סיפרתי את סיפור חיי בצורה אוטנטית מנקודת מבטי ומתוך החוויה האישית שלי. מדוע, אם כן, הדבר גרף כל כך הרבה תגובות ארסיות וגזעניות? אני תוהה לאן נעלמו כל הדיבורים הנאורים על קבלת האחר והשונה כפי שהוא, ועל זכות האדם לבחור את דרכו? ואיך ייתכן שאדם השלם עם עצמו ועם דרכו יוצא להתקפות כה נזעמות כאשר שהוא שומע שיש מי שבחר בדרך אחרת?

"רעייתי כמובן יודעת הכל, איני רוצה להסתיר ממנה דבר, שיתפתי אותה בתהליך שעברתי, לאחר שיצאנו מספר חודשים ולאחר שהקשר ביננו העמיק. רעייתי מאמינה בשינוי שעברתי, היא בחרה לחיות לצידי, והיא מאושרת עם בחירתה. התהליך הפסיכולוגי שעברתי עשה רק טוב לזוגיות ולקשר שלנו, ואנו מאחלים לכל זוג קשר שכזה".

אף על פי כן, בין התגובות היו גם תגובות וטענות ענייניות, וברצוני להתייחס אליהן.

השינוי שלי

באשר לשאלה מדוע לא פרסמתי את שמי. ראו את תגובות הנאצה, רציתי להגן על עצמי ועל משפחתי מפני אותם שאינם פתוחים לקבל את השינוי שעברתי.

באשר לשינוי שעברתי. אני יודע שיש שהופתעו לשמוע, אבל אכן קיימת האפשרות לשינוי, ואני לא היחיד אשר עבר שינוי זה, אני מכיר רבים כמותי. עליי לציין שלא מדובר בהמרת נטייה. המרת נטייה פירושה לקחת את אותה נטייה ולנתב אותה לכיוון אחר. הטיפול שעברתי לא יכול להפוך "סטרייט" ל"הומו", ולא יכול לגרום לאנשים להימשך לבקבוקי קוקה קולה. הסיבה היא פשוטה, כיוון שאין זו המשיכה הטבעית הבסיסית של האדם. כאדם שחווה את שתי סוגי המשיכות, אני יכול להעיד כי המשיכה המינית של גבר לגבר אינה דומה למשיכתו של גבר לאישה, זו משיכה במישור שונה לגמרי, ולכן היא תלויה בתחושות ובחסכים. גבר לעולם לא היה יכול לספק את כל צרכיי הנפשיים והרגשיים, ולכן מעולם לא באתי על סיפוקי.

לא שיניתי את נטייתי, שיניתי את עצמי, את תפיסת ה"אני" שלי, את דפוסי החשיבה והחיים שלי, והצורך בגברים נעלם מעצמו, חזרתי אל הטבע שלי.

אם היה מדובר באילוף חיצוני או ב"שטיפת מח", היה קיים חשש שהמשיכה תחזור, כי "המקרה לא יתמיד". מן הרגע שחזרתי אל העצמי האמיתי הטבעי, אין סיבה שאעזוב אותו. גם פרופסורים לפסיכולוגיה ופסיכיאטרים ידועים, איתם נפגשתי מאז, השתכנעו ויעידו שהשינוי שעברתי הוא אמיתי. "הלוואי וגם המטופלים שלי יצליחו ככה, הייתי רוצה ללמוד את השיטה הזאת", היתה אחת התגובות. כמובן, היו גם שהטילו ספק.

כמו כן, איני צריך לעשות "תרגילים" למינהם, על מנת לשמר את משיכתי לנשים, אני חי את חיי כאחד האדם.

מה יהיה בעתיד

איפה אהיה בעוד שלושים שנה? אני מאמין שבמקום טוב. אני יודע לאן הייתי מגיע אם לא הייתי משתנה – לזיקנה של בדידות, ואף יותר גרוע. בכל אופן, גם אם ביום מן הימים הנטייה תחזור, כטענתכם, אשוב אל כורסת הפסיכולוג ואתמודד מולה, כפי שעשיתי בעבר, והפעם, גם למען אישתי וילדיי.

רעייתי כמובן יודעת הכל, איני רוצה להסתיר ממנה דבר, שיתפתי אותה בתהליך שעברתי, לאחר שיצאנו מספר חודשים ולאחר שהקשר ביננו העמיק.

רעייתי מאמינה בשינוי שעברתי, היא בחרה לחיות לצידי, והיא מאושרת עם בחירתה. התהליך הפסיכולוגי שעברתי עשה רק טוב לזוגיות ולקשר שלנו, ואנו מאחלים לכל זוג קשר שכזה.

באשר לטענה שהייתי "סטרייט" שחשב שהוא "הומו", כי גדלתי בחברת גברים. אם כך, אולי ישנם עוד "סטרייטים" שחושבים שהם "הומואים", ואולי כל ה"הומואים" הם בעצם "סטרייטים" בתוך תוכם? בכל אופן, אני גדלתי בחברה מעורבת לגמרי, היו לי ידידות, הייתי חניך ומדריך בתנועת נוער של בנים ובנות. בביתי היתה טלויזיה ובה כל החומר שהיה אמור לגרום לי להימשך לנשים, אך בכל זאת נמשכתי רק לגברים.

לא רק לדתיים

"מדוע רק דתיים עוברים את השינוי הזה?" אין זה נכון, ישנם גם הרבה חילוניים שעברו את השינוי. מטבע הדברים, לאדם דתי יש סיבות נוספות לרצות בשינוי.

באשר לארגונים הדתיים, ולטענתם שעפ"י התורה רק המעשה אסור, ולכן אין צורך לשנות את הנטייה. לעניות דעתי, היהדות אינה דורשת מאיתנו להיות רובוטים אשר מקיימים מצוות בצורה טכנית, היא לא דורשת מאיתנו רק לעשות טוב, אלא גם לרצות בטוב. היא לא דורשת מאיתנו רק לא לעשות רע, אלא להתרחק מהרע, לסור מהרע, וכל רב יודע זאת. בורא עולם לא מבקש שנדכא את יצרינו ושניטיב רק את מעשינו, אלא שניטיב גם את רצונותינו ואת נטיות ליבנו. כיצד אפשר לקיים את המצוות "בשמחה ובטוב לבב", כאשר עולמנו הפנימי זועק כנגדן?

חופש אמיתי

ומהי האלטרנטיבה שאתם מציעים? במכתב שהפיץ, קרא ארגון מסויים להישאר עם המשיכה החד מינית, אך לא לממש אותה, ולהתנזר מחיי מין לגמרי. מעבר לשאלה האם יש מישהו שיכול לעמוד בכך, האם אלו החיים שאנו מאחלים לעצמנו? הרי זהו סבל נוראי. הזהו מה שבורא עולם רוצה מאיתנו? שנקיים את המצוות מתוך דיכאון ובדידות? ושבתוך תוכנו נמשיך לרצות ב"צד האחר"? יש דתות הדוגלות בחיי נזירות, בסבלו התמידי של המאמין, ובחוסר היכולת לתקן את עצמנו בעולם הזאת, אך אין זו דרכה של תורתנו.

ומדוע הערעור על שינויו של אדם שהשתנה? האם מטרתו של ארגון דתי היא גם לנסות לערער את ביטחונם של אלו אשר הצליחו להשתנות? צר לי על כך שיש שניסו ולא הצליחו, אך כך בכל תחום, לא כל טיפול פסיכולוגי תמיד מצליח, הדבר תלוי בשיטה, במטפל ובמטופל. אין הדבר מעיד על חוסר יכולת, גם אני הייתי משוכנע שכבר עשיתי הכל ושלעולם לא אוכל להשתנות.

באשר לטענה שמחקרים מדעים הוכיחו שאי אפשר. מחקרים מדעיים עדכניים יותר דווקא הוכיחו שהשינוי אפשרי. בכל אופן, איני זקוק למחקר מדעי שיוכיח כי אני חי, מאושר, מאמין, אוהב ונמשך.

אני מאמין שהאדם צריך להוליך את חייו על פי רצונו, ולא על פי הכרחים חיצוניים, כי זוהי חירותו האמיתית.

כך בחרתי במקום מגוריי, בעבודתי, בבת זוגי ובנטייתי המינית. אני מאמין כי לכל אדם הזכות לבחירה חופשית, והחובה לשאת בתוצאות בחירתו. הטיפול שעברתי עזר לי לממש את בחירתי, ואני שמח בתוצאותיה.

                                                                        יוחאי.

להיוולד מחדש

הבא

הצטרפו לערוץ הטלגרם - יומן פתוח לשינוי

שתפו ועזרו לנו להשמיע קול:


עדויות נוספות:


לא תייבשו אותנו

אורי מספר על חברים שלא הקשיבו לקולות המייאשים, ועברו תהליך אמיתי של שינוי המשיכה המינית

כמעט מחקת את משפחתי!

Photo by Willemien Kamps on Reshot

רחלי כותבת לרב בני לאו, ומספרת בגילוי לב על כיצד עזבה את קהילת הלהט"ב, וכיצד התמודדה עם המשיכה לנשים, ועל המשפחה שהקימה.

מה דעתך על הפוסט?

פרטיך יישארו חסויים, תגובתך תפורסם בכפוף לאישור העורך ובהתאם לכללי האתר.
הכנסת האימייל אינה חובה.

כתיבת תגובה